שלום לכולם. קוראים לי תומר חוכימא. אני בן 23, אני סטודנט באוניברסיטת בר אילן ומילואימניק. אני רוצה לומר כמי שעשה הרבה מאוד ימי מילואים ולא הייתה לי שום חובה, אבל אני רואה בציונות ולחיות פה בארץ ישראל זכות מאוד גדולה, זכות שקשורה להגנה - - -

קודם כל אני רוצה לומר שחשוב לנו כאנשי המילואים לא לראות את החברה מתפרקת. אנחנו נלחמנו כי אנחנו מאמינים במדינת ישראל, מאמינים בחיים בארץ ישראל, מאמינים בתורה שלנו, מאמינים בזה שאנחנו צריכים ללמוד לעבוד יחד ולחיות יחד. לעשות את המילואים זה משהו שלא הייתה אפילו שאלה לגביו, גם להרבה מאוד אנשים שלא הייתה להם בכלל חובה לעשות את זה, אבל זה משהו שהוא הכרחי כדי שנוכל להמשיך לחיות ולא לחזור למה שהיה לנו ב-2000 השנים האחרונות. זה משהו שמוביל אותנו, זה משהו שכולנו שמים אותנו בקדמת דרכנו, וזה משהו שאנחנו לא יכולים לחיות בלעדיו פה במדינת ישראל. במאמר שכתבתי במסגרת הלימודים שלי הקבלתי את הצהרת כורש והצהרת בלפור כי אני מאמין שהרבה מאוד דברים שנמצאים בתוכן דומים. זאת אומרת – יש לנו גם את ההצהרה עצמה של אימפריה גדולה מאוד שמכירה בזכות של עם ישראל לשוב למולדתו אחרי הרבה מאוד זמן שהתעמרו בו ולא נתנו לו לחיות את דתו. ברגע הזה קיבלנו לגיטימציה בינלאומית לבוא ולחיות פה את החיים שלנו ולהגן על כולם פה. אני רוצה לומר משהו לגבי הגיוס. אני רוצה לומר שהרבה שהרבה מאוד שבטים ברחבי העולם לאורך כל ההיסטוריה היו עושים חותמת דם. המטרה של חותמת דם הייתה להראות נאמנות בין שבטים שהם חלק מאותו עם. אני רואה גם את הגיוס לצבא וגם את לימוד התורה כחלק בלתי נפרד מחותמת הדם של כל אזרח במדינת ישראל ועם ישראל, בין אם הוא יהודי, בין אם הוא ערבי, ובין אם הוא בא מכל חברה אחרת, ויהיה מה. אני רוצה להציע פה משהו חדש שעדיין לא חשבנו עליו. אני רוצה להציע לא נטל תמורת נטל, אלא זכות תמורת זכות. זה משהו שאני מאוד מאמין בו, ואני חושב שזה הפתרון הכי טוב למצב הנוכחי.